אילן ישועה כמנהל מגלומן, מפחיד ומתעלל בכפופים לו (אם לא גרוע מכך).
בחשיפת "העין השביעית" (2013) אילן ישועה מתואר כסדיסט ואדם גס רוח. בגלובס (2015) הוא מתואר כאדם מפחיד.
הלכנו ובדקנו מה אומרים עליו, אלו שעבדו עימו בתקופה הכי ארוכה בחייו המקצועיים, במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), בה עבד כ-22 שנים (1979 עד 2001). הוא התקדם והגיע שם לתפקיד סמנכ"ל מט"ח ומנכ"ל חברת הבת של מט"ח: "המרכז להחזקות טכנולוגיות חינוכיות".
עד היום, אלו שהיו כפופים לו אז, מפחדים לדבר בגלוי, גם בגלל הטענה שיש לו "קשרים נסתרים" עם הפרקליטות והוא יכול לפגוע בהם, גם כיום. 
זה מצב הפוך לחלוטין מהתדמית של "אישה מוכה" וכנועה, שהציג בעדותו הראשונית בבית המשפט. 
אילן ישועה היה נהנה להתעלל בכפופים לו, כך לדבריהם, ונביא כאן רק כמה דוגמאות ממה שהעובדים (בעיקר עובדות) מדווחים, על התנהלותו חסרת הרסן:
א. עובדת שלו ביקשה לקבל יום חופש כדי להתחתן. הוא אמר לה לעבוד ביום חתונתה, כי החתונה בערב. העובדת בכל זאת לקחה על דעת עצמה יום חופש ולכן נענשה ולא קודמה יותר וגם אסר עליה לקבל חופש לירח דבש.
ב. היה לו במשרד מכשיר עם זמזם כדי לקרא לעובדים, וזה היה מזמזם בטלפון אצל כל עובד שרצה לקרא לו. הוא היה מאלץ את העובד שאצלו זה זמזם, לרוץ אליו במהירות למשרד, לפני שהוא מסיר את ידו מהזמזם. אם העובד פספס, הוא היה צריך לרוץ עוד פעם, עד שעמד במהירות שהוא דרש, כדי להגיע אליו למשרד, לפני שהוא מסיר את ידו מהזמזם. 
זה היה סוג של השפלה, שהוא נהנה להתעלל כך בעובדיו.
ג. אם האוכל במזנון מט"ח לא מצא חן בעיניו, הוא היה מתחיל לצרוח ומעיף את האוכל לפני כולם על הרצפה, כדי להשפיל את העובדים שעסקו בכך במזנון ואת מנהלת המזנון. איש לא העז להעיר לו על כך.  
ד. אילן נהג להתקשר לעובדים ולצחוק עליהם בטלפון, או להשמיע באזניהם בדיחות, לעיתים גסות, או סתם להשפיל אותם בצרחות, והם נאלצו לשמוע אותו, גם אם לא הייתה שום תכלית בהתקשרות הטלפונית הזו. רק הטרדה והשפלה. 
ה. היה רק מקרה אחד יוצא מן הכלל. אחד העובדים היה צריך לצאת בדחיפות הביתה, הוא יצא בערב דרך המסדרון הבייתה ופגש את אילן בדרכו החוצה. אילן אמר לו שיש ישיבת הנהלה (זו כבר הייתה שעת לילה) והבחור אמר לו שהוא חייב להיות בבית ולא יוכל להישאר. אז אילן אמר לו שאם הוא יוצא, אז הוא מפוטר. הבחור אמר לו: תפטר אותי ויצא. לאחר מכן אילן אמר לו שהוא האדם הראשון שענה לו כך, לכן הוא מכבד אותו יותר, ודווקא לא פיטר אותו. אבל אחרים, לא זכו לחסד הזה. הוא היה מפטר עובדים "על ימין ועל שמאל" או גורם להם לברוח (להתפטר) מיוזמתם. 
ה. יחידת משאבי אנוש של מט"ח וההנהלה הראשית שידעו על ההתנהלות של אילן ישועה, הסכימו לשלם שכר גבוה יותר למי שעבד תחתיו, כדי שישתוק ולא יברח מהארגון. כלומר: קנו את שתיקת העובדים לשגעונותיו - בכסף. לאחת העובדות הוא מימן כרטיס טיסה לניו-יורק, כדי לקנות את שתיקתה. זו הייתה עובדה מוסכמת בשתיקה, במט"ח, שאילן מטורף ולכן צריך לשלם והרבה לאנשים, כדי שיעבדו איתו.